גישת היוגה האינטגרטיבית
"יוגה אינטגרטיבית היא מכלול של אינטגרציות
אינטגרציה של הידע שבא מבחוץ באמצעות מורים עם הידע המתגלה מבפנים דרך חקירה אישית
אינטגרציה של מסורות שונות
אינטגרציה של עבודה על הגוף הנפש והרוח
ובעיקר יוגה כאמצעי לפתוח אישיות אינטגרטיבית המודעת לכל מרכיביה ובוחרת בטוב.
בשנים האחרונות נוסף השם ויצ'ארה – יוגה של השתקפויות.
כל תנוחה שאנו עושים משתקפת בכל רובדי הווייתנו, כל אדם שאנו פוגשים הוא הזדמנות להשתקפות, כל המבנה שלנו הוא השתקפות בחומר של הווייתנו הרוחנית המוחלטת, של העצמי העילאי"
מתוך האתר של ציפי נגב. מייסדת הגישה, אשר פיתחה גם את טכניקת "יוגה תרפיה ממוקדת גוף-נפש למעשה".
שיבננדה, איינגאר, ויג'ננה, אשטנגה, ויניאסה יוגה- מה באמת ההבדל בין השיטות? בקצרה ניתן לומר שכל שיטה שמה דגש במקום מעט אחר: דיוק בתנוחות, מצב התודעה בתרגול, חוויית התרגול, היכולת להשתרש ולצמוח, הזרימה שבין מצב למצב ועוד. היוגה מציעה עושר אדיר של שיטות, התורמות כל אחת משהו מיוחד משלה. יחד עם זאת, כל שיטה מוגבלת לאישיות של מייסדה ושל המורה המלמד אותה.
היוגה האינטגרטיבית משמרת עקרונות הקיימים בשיטות היוגה- כגון השתרשות, התארכות, נשימה והרפיה. ייחודה הוא בגישה המשלבת בין השיטות. הדגש הוא על המתרגל בתוך התרגול, ולא על שיטה מסויימת.
בנוסף, מעודדת הגישה האינטגרטיבית יצירתיות ושיתוף גופי ידע שונים החיצוניים ליוגה, ומזיגתם פנימה מבלי לפגוע בעקרונות שלה. כך, שפות תנועתיות שונות כגון פלדנקרייז, תנועה זורמת ומחול יכולות להוות חלק מהיוגה, כשהן מקפידות ושומרות על גבולות היכולת והריכוז. עבורי, הן מהוות כבר חלק בלתי נפרד מהיוגה.
השילוב הזה מאפשר לנו להשתמש באינטיליגנציות המרובות של הגוף, ולחוות חוויה הוליסטית שלו.
הגמישות שבו מאפשרת גם התאמה אישית מדוייקת יותר בכל זמן נתון.